מכירת חמץ

השנה נפתחת אפשרות לערוך "מכירת חמץ" לקראת חג הפסח באמצעות האתר של בית הכנסת הקמפוסאי. מכירת החמץ הינה תחת השגחה של הרב יוסף שמחה גינזבורג שליט"א, רבה של עומר ואינה כרוכה בתשלום כלשהו.

איך מתכוננים למכירת חמץ? את מוצרי החמץ שאנו מעוניינים לשמור לאחרי חג הפסח, וכך גם את כלי החמץ, יש לרכז בפינה צדדית בבית, בתוך מקום סגור ונעול שעליו יצויין בשלט קטן: 'חמץ'. את החמץ הזה יש למכור לגוי, שכן על חמץ שאינו שלנו איננו עוברים איסור. חשוב לדעת, שחמץ שלא נמכר לגוי ועבר עליו הפסח – אסור בהנאה גם לאחר הפסח!

שימו לב! מכירת החמץ באמצעות אתר זה תתאפשר עד ערב פסח,
יום ב', י"ד בניסן תשע"ז (10.04.17) בשעה 08:00 בבוקר.
רצוי להקדים ולא להמתין לרגע האחרון!

הנחיות להחלת מכירת החמץ באמצעות האינטרנט:

כדי להסמיך את הרב למכור את החמץ שברשותך, יש לבצע פעולה הנקראת "קניין".

אופן הפעולה: בקש מחבר שיתן בידך חפץ שלו – לזכות הרב יוסף שמחה גינזבורג, כגון: ממחטה, עט, שעון וכדומה. עליך להגביהו כ-25 ס"מ (זו פעולת ה"קניין"), ובתמורה אתה מעניק לרב את ההרשאה למכור את החמץ שלך. לאחר ה'הגבהה' (=ה'קניין') אתה יכול להחזיר לחבר את החפץ.

אם אין לך אפשרות לבצע את פעולת הקניין באופן האמור, ניתן להסתפק בהרשאה בכתב הניתנת באמצעות טופס זה, ואולם, מהודר יותר לבצע את פעולת ה'קניין'.

קניין

'קניין' פירושו אקט משפטי שבכוחו להעביר בעלות מאדם לאדם. נניח שאתה מבקש לקנות חפץ. מהו השלב שבו עובר החפץ לרשותך; האם בעצם הסכמתו של המוכר למכרו? האם על-ידי תשלום הכסף, או בחתימה על שטר?

בהלכה, הרגע שבו החפץ עובר מרשותו של אדם לזולתו - נעשה ה'קניין'.

ה'קניין' הנפוץ בקניית מטלטלין הוא – הגבהה. ברגע שהגבהת את החפץ שברצונך לקנות – הוא עבר לבעלותך. לא תמיד הדבר אפשרי, כגון במכירת חמץ, אין לצפות שהציבור כולו יביא לבית הרב את החמץ שברשותו. למטרה זו קיים 'קניין חליפין' (הנקרא בהלכה: 'קניין סודר'). כלומר, בתמורה לחפץ שאתה מבקש לקנות מהזולת אתה מעניק לזולת חפץ אחר שלך. למשל, אם ברצונך לקנות שעון בתמורה לעט, אין הכרח שתתבצע פעולת ה'קניין' בשני החפצים. ברגע שאתה מגביה (25 ס"מ) את שעונו של חברך, זוכה חברך בעט שאתה מעוניין להקנותו לו בתמורה לשעון.

פעולה זו של 'חליפין' משמשת גם לאישור פעולות משפטיות שונות, שאינן ממש העברת בעלות, כגון מתן תוקף לשטר כתובה וכדומה.

זה הרעיון שמאפשר לבצע 'מכירת חמץ' מבלי להביא את החמץ לבית הרב ולחסוך את הצורך שהרב יגביה את החמץ שלך ואחר כך ימכור אותו לגוי. די בכך שהמוכר מגביה חפץ שניתן לו בשם הרב, ואגב ה'קניין' שהוא עושה בחפץ, עוברת אל הרב הרשות למכור את החמץ לנכרי.

קיימים סוגי קניין נוספים, לענין קרקעות ובעלי-חיים, ואין כאן המקום להאריך.

אתר מכירת חמץ נסגר, חג פסח כשר ושמח!